התקבלה חלקית תביעה של עו"ד כנגד לקוחה לשעבר בגין לשון הרע

            רקע

1.         שפירו אירנה (להלן: "התובעת"), היא עורכת דין במקצועה. מורזין סופיה (להלן: "הנתבעת") הייתה  לקוחה של התובעת.

2.         שירותיה של התובעת נשכרו לביטול או עיכוב הרחקתו של סקריפץ וסילי (להלן: "הנתבע") מהארץ. על פי הסכם שכר הטרחה עליו חתמה הנתבעת, התחייבה לשלם לתובעת סכום של 21,600 ש"ח בגין שירות זה, וסכום נוסף של  1,000 $ לצורך עריכת הסכם ממון או הסכם חיים משותפים בין הנתבעים - ואישורו בבית המשפט לענייני משפחה. הנתבעת חתמה על המסמכים הנדרשים לצורך כך ומסרה בידי התובעת שיקים דחויים לתשלום שכר טרחתה.

3.         בית המשפט דחה את הבקשה לביטול צו ההרחקה (עת"מ 1684/04), חייב את הנתבעים בהוצאות ואף מצא לנכון להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי של משרד הפנים לבדיקת טענות הנתבעים, שנמצאו שקריות. בין יתר הדברים צוין בפסק הדין כי הנתבעת נשואה לאחר ולפיכך אין היא יכולה להסתמך על הסכם שותפות לחיים עם הנתבע.

4.         הנתבעת ביטלה חלק מהשקים הדחויים שהפקידה בידי התובעת. האחרונה הגישה את השקים שלא נפרעו ללשכת ההוצאה לפועל, ותביעה כספית כנגד הנתבעת- בגין היתרה.

5.         התובעת זכתה בתביעתה ואף ההתנגדות שהגישה הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל- נדחתה. בעקבות האמור לעיל הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו שילמו הנתבעים לתובעת סכום של 5,000 ש"ח לסילוק מלוא תביעותיה של התובעת.

6.         על פי הסכם הפשרה, ויתרו הצדדים על טענותיהם ההדדיות בכל הנוגע להליכים המשפטיים שניהלה התובעת בשם הנתבעים.

7.         חרף כך, פנו הנתבעים אל ערוץ 9 המתנהל בטלוויזיה בשפה הרוסית והתלוננו על התובעת. דברים אלו הינם נושא תביעה זו בסך 150,000 ש"ח, המתבססת על חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. אין מחלוקת כי בסופו של יום לא פרסם הערוץ כל כתבה על התובעת או על המעשים המיוחסים לה.

8.          טענות התובעת

התובעת טענה כי נתנה לנתבעים ייצוג משפטי הולם, וכי חרף זאת ייחסו  לה הנתבעים בפנייתם לכתבת מעשים פליליים, קבלת דבר במרמה, זיוף הונאה ועוד.  כן טענה כי פסקי הדין שניתנו לטובתה והסכם הפשרה הכשירו ואישרו סופית כי אין לנתבעים כל טענה כנגדה ולפיכך הייתה בדבריהם החמורים פגיעה בשמה הטוב ובמשלח ידה.

התובעת עתרה לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי ובהתנצלות.

9.         טענות הנתבעים

הנתבעת טענה כי הוחתמה על ידי פקיד במשרדה של התובעת, שנחזה להיות עורך דין, על מסמכים רבים מבלי שניתנה לה אפשרות לעיין בהם ומבלי שקיבלה עותקים מהם. לגרסתה, פנתה אל התובעת בבקשה שתטפל עבורה במניעת גירושו של הנתבע מהארץ ובהסדרת מעמדו האזרחי, אך  מעולם לא ביקשה ממנה שתערוך עבורם הסכם ממון.

10.       עוד טענה הנתבעת כי התובעת הוציאה ממנה כספים במרמה והונאה (כך בס' 7 לכתב ההגנה) למרות שידעה שאין כל סיכוי למנוע את גירושו של הנתבע. הנתבעת הכחישה כי שיקרה לתובעת בנוגע למעמדה האישי וטענה כי לא הסתירה ממנה דבר.

11.       הנתבעים הודו כי התחייבו לשלם שכ"ט כאמור וכי שילמו באמצעות 10 שיקים דחויים. לטענת הנתבעת איבדה את פנקס השקים שלה ולכן ביטלה את השקים. לשיטתה, הסדר הפשרה לא איין את טענותיה אלא בא לסיים הסכסוך ככל שהוא נוגע לתשלום שכר הטרחה.

12.       קודם שהגיעו הצדדים לפשרה, דרשה הנתבעת מהתובעת את דרכונו המעוכב של הנתבע. לטענתה, סירבה התובעת להחזיר לנתבעים את הדרכון ובגין כך הגישה הנתבעת תלונה במשטרה על קבלת דבר במרמה ועיכוב דרכון.

13.       הנתבעת טענה כי המשטרה חוקרת את תלונותיה ותלונות אחרים כנגד התובעת וכי החקירה טרם הסתיימה. עוד נטען על ידה כי כתבת ערוץ 9 פנתה אליה וכי בתשובה לפנייה מסרה לה את העובדות כהווייתן.

14.       דיון

המסגרת הנורמטיבית לדיון הינה חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") שזו לשונו: